פופיוט: פרודיה בשירי תפילה ישראליים

[ 190 ] שניהם ביטוי להשפעת העצמאות המדינית של העם היהודי על הספרות . כינון המדינה אִפשר לַאומה החיה בפזורה ודוברת לשונות רבות, לַעַם המתקיים מחוץ לְזמן ולְמקום ריבוניים, ליצור זהות מגובשת באמצעות הישראליות . מציאות כזו חייבה שיח המעוגן לא רק במקורות ובמיתולוגיה הלאומיים, קרי בטקסטים, אלא גם ביומיומי, באזרחי, באוניברסלי ; שיח תקשורתי ופחות פתטי, אניגמטי ונמלץ . התקשורתיות וההומור הם גם תולדת השפעתה של התרבות הפופולרית : מדינת ישראל הצטרפה למשפחת המדינות בימים שתרבות זו נעשתה דומיננטית . התרבות הפופולרית היא אפוא כתם הלידה של הישראליות, והיא ניכרת בין השאר גם בספרותהּ . הפואטיקה של התרבות הפופולרית היא הפופואטיקה, מקבילתו הספרותית של הפופ-ארט . זו פואטיקה המושפעת מתכנים של מדיה פופולריים, כגון קולנוע וטלוויזיה, ומתבניות אופייניות להם — התסריט, המערכון, הפזמון ועוד . אחת מתכונותיה המרכזיות היא השימוש הרב בפרודיה כחלק מהתקשורתיות, מההומור ומאמנות הביצוע ( פרפורמנס ) המציינים את התרבות הפופולרית . הפופיוט הוא למעשה צורה של הפופואטי . הפרודיה היא יצירה תרבותית המְחקה באופן עוקצני ולרוב הומור...  אל הספר