[ 174 ] בארצות הברית בסוף שנות ה- 70 של המאה ה- 20 , ניתן להשתמש בו גם להגדרת תופעות מוקדמות יותר מבלי להיות מואשם באנכרוניזם, זאת כיוון שהניו-אייג'יות המודרנית ראשיתה כבר במאה ה- 19 . הרעיונות של העידן החדש כפי שהם מוכרים לנו כיום התגבשו בתיאוסופיה — מִשְנָה הגורסת כי אין דת שהיא נעלה על האמת, וכי בסיס הידע משותף לכל בני האדם . התוצאה היא חיפוש אחר המאחד בין מיסטיקות שונות ויצירת שילובים בין דתות, כשהמטרה היא להביא להרמוניה קוסמית ולבטל מתחים היסטוריים, דתיים ובין-תרבותיים . למעשה זוהי גישה אחדותית המציבה את העצמי במרכז הפולחן ומתנערת מן התווך של הממסד הדתי . לדידה, מוסדות הדת מבקשים בעיקר את טובתם שלהם ולא את טיפוח הקשר הישיר של האדם עם אלוהיו . הרעיונות התיאוסופיים העניקו לעידן החדש ממד חתרני, משיחי ואפיפני של תנועת גאולה . התנועות המיסטיות הניו-אייג'יות, נוסח התיאוסופיה, נותרו שוליות יחסית בתרבות עד לראשית המאה ה- 20 . את השינוי הגדול חולל קרל גוסטב יונג, שחיבר בין האזוטרי למדעי . הוא שילב מיסטיקות שונות בחשיבה המדעית שלו, וכך בנה הלכה למעשה מתודות פסיכואנליטיות המבוססות על עקרונות...
אל הספר