ילודה היא ביטול תורה: על בגלל טעות אנוש לענת זכריה

[ 118 ] שבמסגרת הקפיטליזם היא הפכה להיות הוראה יצרנית-חומרנית . הקפיטליזם הצרכני גייס את המשאב הרוחני של המצווה הראשונה הקדושה והמיתית למטרותיו החומרניות וההיסטוריות : מעתה פרו ורבו על מנת למלא את החיים ואת הבית בילדים ובחפצים . העמדה החתרנית הזו בדבר החמדנות של כלכלת הבולמוס העכשווית מערערת על תכלית קיומו הממשי והמוסרי של המין האנושי . הפרודיה בספר מעוצבת ברגישות דרך יחסה האמביוולנטי של הדוברת לילודה, וממילא לאימהות . אהבתה לילדים ותחושת האחריות שלה כלפיהם הן מוחלטות ולכן היא חוששת להביאם לעולם כה אכזר . היא מבטאת חרדות קיומיות מפני הסבל והמוות הצפויים להם ומבקשת למנוע מהם את הזוועה, כפי שנכתב במחזור "נעשֶׂה אדם" : "מִי יְסַפֵּר לָהֶם שֶׁמְּשֻׁגָּעִים מִתְכּוֹנְנִים / לַהֲרֹס אֶת כַּדּוּר הָאֶרֶץ הַזֶּה" ( עמ' 26 ) . בהמשך המחזור ניתן הדהוד לבולמיות הצרכנית של מצוות פרו ורבו : "אַל תַּעֲשֶׂה לִי יֶלֶד / אֶחָד יִגְרֹר אֶחָד נוֹסַף / וְאוּלַי עוֹד שְׁנַיִם אוֹ אַרְבָּעָה / טוּר הַנְדָּסִי שֶׁל חֲרָדָה [ . . . ] אַל תַּעֲשֶׂה לִי יֶלֶד / מוּל תִּינוֹקוֹת אֲנִי אֲחֻזַּת / נְבוּאַת לֵב מֵע...  אל הספר