בשל אללה הפולמוה האהלאמי הביב השלול הל ישראל 148 מקומו של השלום החם שהיה אמור לקום בין המדינות . לטענתו, מחדלים בהתנהלות הישראלית במחצית השנייה של שנות ה- 90 , בפרט בימי ממשלת בנימין נתניהו, פגעו באינטרסים של שותפת השלום הירדנית וביחסי האמון העדינים שנבנו בעמל עם הנהגתה . מעל הכול קבע שמיר כי ״בירושלים לא הפנימו במידה מספקת את העובדה שאצל הירדנים התמיכה בשלום, ואפילו עצם הלגיטימיות שלו, תלויים ביכולתו להניב פירות לאדם ברחוב ולשפר את תנאי מחייתו . ההבטחות הישראליות הרקיעו שחקים, אך הביצוע דשדש במי אפסיים . הישראלים 173 אהבו את השלום אך לא אהבו להשקיע בו״ . אחת התובנות המרכזיות שעלו במחקרו של שמיר היא שהלגיטימיות של הסכם השלום עם ישראל הייתה בעיני רוב הציבור הירדני מותנית ותלויה מלכתחילה בפירותיו הכלכליים והמדיניים . משאלה לא התגשמו, כך גם השלום החם הלך והתקרר . דוברים ירדנים התייחסו לנטל ההוכחה שעמד בפני ישראל עוד בשלבי התהוותו הראשוניים של השלום . ראש הממשלה אל-מג׳אלי נדרש כבר לאחר חתימת מסמך ׳סדר היום׳ לקושי במעבר מעשורים של עימות עם ישראל למשא ומתן ידידותי, והעריך כי אם האזרחים הירדנ...
אל הספר