השלום כהכרעה אסלאמית

65 מצריל הנחת אבן הפינה לשלול וממבקרי ההסכם עם ישראל ( וכעבור כעשור אימץ עמדות ליברליות והפך לאחד מתומכיו ) , ערך ב- 1978 סקר שמצא תמיכה בסיסית של 77 אחוזים במדיניות השלום . מאחר שהופתע מהממצאים, שלא עלו בקנה אחד עם השקפת עולמו, החליט לערוך סקר חוזר וקיבל תוצאות זהות . המוניטין המקצועי של אבראהים גבר על תסכולו האישי והוא פרסם בשקיפות את הנתונים, שאותם ייחס לשטיפת המוח מצד כלי התקשורת הרשמיים במצרים . ב- 1980 ערך סקר נוסף בקרב 250 סטודנטים באוניברסיטה האמריקאית בקהיר : 80 אחוזים מהנשאלים סברו אז כי מצרים הרוויחה מהשלום ; 56 אחוזים סברו כי ניתן לחיות בשלום ובשיתוף פעולה 109 גם משקיפיםעם היהודים ; ורוב הנשאלים דחו את האמירה כי לא ניתן לסמוך על היהודים . מצרים אחרים העריכו — בין היתר על סמך סקרי דעת קהל — כי סאדאת היטיב להכין את הרחוב המצרי לקראת יוזמתו ההיסטורית . הם הגיעו למסקנה שהסכם השלום עם ישראל ביטא ( לפחות בראשיתו ) רצון עממי רחב, שהיה גם נחלתם של אנשי רוח בולטים ושל חלק ניכר 110 מקרב האליטה המצרית הצעירה . רשמים איכותניים מהתקופה שופכים אור נוסף על הממצאים הכמותניים ומעידים על השפ...  אל הספר