הקדמה

הקדמה | אבנר בן - זקן 3 מחשבה גיליון 4 | מנהיגות 2 "המנהיגות הסינגולרית של המלך-הפילוסוף של אפלטון נועדה לתווך לעם הפשוט והנבער את עולם האידאות וערכיו, ולהנהיג את העם על בסיס ערכים של צדק וטוב . "המנהיג האמיתי" כותב אפלטון, "אינו מחפש כוח או תהילה לעצמו, אלא שואף לשרת את עמו ולדאוג לצדק ולטובת הכלל . " אריסטו, מנגד, ראה במדינה גוף אורגני המצליח להתקיים ולשרוד הודות לאיזונים ולבלמים שבין המוסדות השונים ושלטון החוק . את מושג האיזון כמפתח למדינה בריאה הוא מגדיר כ״כל מה שבין היתיר לבין החסיר״ כ"שביל הזהב" . כלומר, שלא יהיה במדינה דבר מה, כל שכן מנהיג, שיהיה לו יותר מדי כוח או פחות מדי כוח . שלא יהיו במדינה רק עשירים מאוד ועניים מאוד, אלא פיזור שוויוני של ההכנסות . מכאן נולדה במחשבה הפוליטית הליברלית הדרישה לאיזונים ובלמים בין הרשויות, אשר יעוגנו באמנה חברתית, בחוקה . עבור ג׳ון לוק, זה היה המפתח להגנה מפני עריצות, ועבור חסידו ז׳אן ז׳אק רוסו, האיזונים והבלמים בין הרשויות יבטיחו כי רק האזרחים יהיו הריבונים . גם הכלכלנים אימצו תפיסה זו והצביעו על אי- השוויון כמערער היציבות הגדול ביותר . אולם, ...  אל הספר