702ה מ צ י א ו ת-י ק ר כמו שילדים עסוקים במשחק . זה פיזר מספואקצת – מעט לסוסים, אחר התכונן להמשך מסעו, ומאחר שהיה מספיק זמן, המתינו עוד לסיום השיחה והתבוננו באורחים החדשים שהמשיכו להגיע מכיוון קוסוב . חמהה בפינה בל . אהכשכהשעה הייתה שעת צוהריים . הרוח לא היא הייתה בלתי מורגשת כמעט . רק רשרשהלמרגלות ההר מדי פעם פיזרה, ו ר האיתנים, הגבוהים דֶבצמרות עצי האשור והאֶ עוד עלי סתיו בהירים בכל הצבעים . על הגדה הגבוהה של נחל ש מוגנת מכל עבריה ובחצר החמימה עור הכבש שלו העגלון הזקןיו פרוסעלש ריבְּניצָה, ישב על ספסל "אדונים" . כולם הכירו ישב בחברתם שלהואבְּיוּמֶן . , מוכר לנו ה אותו . כל רגע נכנס מישהו חדש, ברך אותו לשלום ודיבר איתו . אולי ירביץ איזו בדיחה טובה, או יזרוק איזה סיפור קטן . הוא ביומן שלנו", אמר בקול רם אחד יקר-המציאותה"איז בירה . הוא אמר זאת כךושתה הסטודנטים הצעירים שישב שביומן יוכל לשמוע . . שלוגדולהבירההספלמעלביומן צחק בשובבות האלה מציפים עכשיו את כל הדרכים וממלאיםיקרי-המציאות" חה", ברגע-חה-ים . אבל, אתם יודעים, רבותיי, חהטלאַכאַאת כל ה , סיגל לעצמו מיד את טון הדיבור האופייני לו שתפסו או...
אל הספר