מ י ת ו ס י ם ו ס י פ ו ר י ם 156 "כן", ענה חברי . "ומה שמפתיע אף יותר, שיהודים" . אלו יהודֵי יער" . – "אין לאדון מה להתפלא " שאלנו שנינו . ? ת"מה זאת אומר ופונט התחיל להסביר לנו . למעשה במשך כל הערב כולו, הבהיר לנו מהו יהודִי יער . כאחד הוא בדבריו ובהתנהגותו שהשם רוטשילד לא אומר לומישהו"יהודִי יער, רבותיי, הוא לא הָלָמָשיוּק, בנוהשם ניקוֹ אבלכלום . – ואם יורשה לי,הרבה כי מר רוטשילד הואאומר הכול . אומר לו הרבה, – של יוּרָה 1 ,ץ'אדָאת הפרה . איזו והלמשיוק הוא משלנו ושכן . ממנו קניתי כל יום אנחנו מדברים איתה . והיא איתנו . אבל אל תחשבו ! הפר אני יודע : האיש הזה ! ת שאני לא מבין מה זה אלגנטיו לובש חולצה חדשה, כולה ממשי . הוא מסְטָניסְלָבוּב, כל בוקר אז ! ל ? דץ' כזה גדו ? דוהאדון רוטשיל ? היוצא לו מזאבל מה לארוחת בוקר, : ום הוא לובש חולצה חדשהשלוש פעמים בי ומה אפשר ! ח זה לא נו ! יהריים ולארוחת ערב . אוי ויולארוחת צ אנחנו אומרים ? ולהגיד על הוד מעלתו, על הקיסר בכבודו ובעצמ חה . בעיה איומה . אתם-חה – שהוא פושט ולובש חולצה כל רגע בבקשהבבקשה,אבל רואים, אני יודע הכול", צחק פונט . " להיכנס פנימה"...
אל הספר