111ה ר שפ ס ח-ל י ב מ ןפ ר ו פ ס ו ר התקרבנורבים מבני העם היהודי ויהודים מאמינים רבים . מדאגות ועיניה הכחולות כשל ילדה הקמוטות במהירות, פניה כנות דאגותיה, ולמרות ששיניה החזקות והבריאות נראו עידו עלה בצחוק : "אוליאותה האנגלו-סכסי, שאלתי לי כהוכחה למוצאה " ? םאת עצמך ממוצא יהודי ובגלל זה את דואגת כל כך ליהודי Oh, Iwould be proud upon, if Icould "היא השיבה בעצב : belong to the same race as my teacher and my Saviour, but notunfortunately I do . " 1 למען האמת, דאגות כאלה מעולם לא טרדו אותי או את הקרובים לי . בהיותנו שבעי רצון מ"הגזע" שלנו ולמרות שמעולם לא חלמנו לגייר את היהודים, שמחנו שהם חיים לצידנו, שזורים איזה כל מיני מישורים ובכל מיני שיעורים . בחיי היומיום שלנו ב קומץ של יהודים נותר בפולין כיום, וכמה קשה כעת לדמיין זאת . כפי שהתקבעה, נותרו אחריהם רקמבחינתנו, יורשי המסורת כדיאימה, עד ל – יקיצהופצעים עמוקים, וכמעט בכלחורים עקה בלתי רצונית שהכול נחרב . ז ן דרך מסוימתיקיימת מ בחברה שלנו, ולמעשה לא רק בה, אויהםכאשר הצלחות להכיר ביהודים כחלק בלתי נפרד ממנה עשויותכאשר הןאו, הקריירה שלהם נראות...
אל הספר