ה ד י ם ו ז י כ ר ו נ ו ת 82 או להוביל אותה לכל פינה שכוחת אל . ,זו על כל יישוב בהריםכ כך : נכנסנו לעידן שבו השמדה המונית ושעבוד המוני זאת נאמר ללא עונש . ללא מיושמים באופן חוקי ולכן מארגנת מדינה, ש לא בגלל העדר שנאה שתניע התנגדות או מעשי נקם . שנאהעונש, יותר מדי אדישות . הבהגםישאבליש למכביר ואף יותר מדי . – בעתיד הקרוב או הרחוק – נתפלל שאדישות זו לא תאפשר לחולל "פעולת הרס" חדשה, שוב על בסיס מדעי . : מידיגידבוודאיאבל מישהו מובן שקרובי משפחה ? הי "למה שנעסוק דווקא בקולומי וחברים של הקורבנות ואפילו תושבי העיר האחרים ישתתפו ה באבל הזה . אבל אנחנו, האחרים, הרי יודעים שהושמדו באות הרבה יותר- אכזריות וללא עונש קבוצות הרבה באותההצלחה ו , אלא מיליוני יהודים . קולומייהגדולות, לא עשרות אלפים כמו ב משתקים, אותנו מציפים,הזההאבדון המיליונים האלה, אוקיינוס עלינו להקדיש מדועדי והותר . אותנו מוחקיםואפילו אותנו " ? ת תשומת לב נוספת לעיר אח ואולי עוד יאמרו לנו : "למה לא לעסוק בסוג אחר של זיכרון, נניח זיכרון מייצג, ולכן המשמעותי ביותר . כלומר, להנכיח את האובדן ולסמל את יוצרים, ובעיקר לוכבוד ליחידים בולטי...
אל הספר