97ה ק ו ל ש מ ע ב ר ל ד י א ל ו ג י ם יכול לסבול את זה יותר, הייתי בורח מהם עד קצה העולם, אבל לבסוף " מנדל אמר עוד כמה דברים שאני כבר לא זוכר, ! ך ? אי יש נרגע מעט, אולי כסימן לכך שדיבר עם אדם נורמלי . בנקודה זו לפני שזה היה בערך שנתיים – להדגיש את הדבר החשוב ביותר שלטון בגרמניה . עלה לשהיטלר תה של אחר הצוהריים עםלהריים הלכתיובאותו יום אחר הצ ,משוחררתחבורת מתמטיקאים . אחרי התה, במהלך שיחה לא בלי ייאוש ואפילושעשיתי זאת ציטטתי את מנדל ואני מודה על כל, אבלבדיוקאת דבריורשתייפ בדאגה . אני לא זוכר איך הדגשתי שזה ראוי לציון אם פלח גדול בחברה מגיב בצורה פנים יש להודות אחידה כל כך "בלי סיבה בכלל", כפי שטען מנדל . שהוא הציג את קינות משפחתו בצורה משכנעת ביותר, ואני באופן דומה . ןהתרשמתי כל כך שהצגתי אות תגובתם של המתמטיקאים, חלקם יהודים, הייתה כמעט ד ביטא אותה באופן העדין ביותר ; הואלְפֵ נְ מֶלוּאחידה . ידידי בְּ טען בפניי בפליאה אבל בידידות, כמו רצה להצדיק אותי בפני לרָאסֶלחיבהב"לועג"האחרים : "אדון סטאח היקר, לא פעם אתה לכל רועה ולכל יהודיבחיבהפרויד, אבל גם מקשיבאו ל גדולה . אני מכיר כמהוח , כאילו...
אל הספר