עמית ימין ונורית גלזר-חודיק 300 בה אנו ש ננסה לארגן ולשיים את מה שלעתים קשה לומר בעת הזו, בפרק חשים לרגעים משותקים, נאלמים, אל מול פני הרוע ולרגעים מוצפים בתחושות כאב ואובדן . נבקש לייצר מרחב רפלקטיבי שיאפשר להתבונן ולהבין את המתרחש בדיאדה ההדרכתית במציאות טראומטית משותפת, באמצעות איחוי . במושגים הלקוחים מהגישה ההתייחסותית ועוסקים בקרע ו מצאנו גישה זו כרלוונטית, שכן היא מתייחסת למערכת הנפשית כדיאדית, מדגישה את מרכזיות הקשר והיחסים בתהליכיגישה אשר,חברתית ובין אישית . המציאותומתכתבת עם תפיסת ההתערבות בעבודה סוציאליתטיפול והדרכה הןאלו מופיעים, שנוצרת בעקבות טראומה משותפת היא מציאות מלאת קרעים ברובד הקולקטיבי והקהילתי הן ברובד המשפחתי והבין אישי . אנו מאמינות כי לאחותם, עשויים לסייע בקידום תהליכי ניתןוניסיון להבין כיצד קרעיםהזיהוי שיקום וחיזוק של הרקמה האנושית והמקצועית, שנפגעת במציאות טראומטית בכלל ובתוך ההדרכה בפרט . בפרק ייעשה שימוש במושגים הלקוחים מתחום הטיפול ההתייחסותי, בתחום ההדרכה, באמצעות סקירה של ארבעה מאפיינים מרכזיים של שייושמו בין המדריךהפחתה של ההיררכיה : קשר הדרכה . מאפיינים...
אל הספר