מ ש ה ב ס י ני כ ע ל א ד ם 251 ויאמר ה׳ אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל . ויהי שם עם ה׳ ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתוב על הלוחות את דברי הברית עשרת 141 הדברים . ברצוני לטעון, בראש ובראשונה, כי תהליך ההתגברות של משה בנקודה זו מגיע להשלמה : אינסטינקט החירות מקבל את מקומו הראוי שעליו נאבק משה עד כה, משום שהוא יוצר בעצמו את מה שמאפשר את יצירת הערכים ( עוד על כך להלן ) . לכאורה, מספיק היה לומר שמשה לקח את הלוחות והביא אותם למעלה, אבל הכתוב ( גם בשלב הקודם וגם בשלב הנוכחי ) מדגיש את חשיבות פעולת הפיסול — שהיא פעולה אמנותית עצמאית . ההתגברות על החייתי והאנושי ניכרת כאן בהתאמה בעצם כתיבת החוק המרסן לאחר מעשה העגל ובפלטפורמה המתוקנת לערכים, שהפעם ברור כי מקורם גם במשה ולא בסמכות חיצונית . לבסוף, מאפיין העידון כולל כאן את מרכיב העילוי, לאחר שבשני השלבים הקודמים הצבעתי על מרכיבי ההתקה והשימור שלו : ניתן לראות זאת בעצם השימוש בפעלי התנועה של עלייה ( של משה ) , ירידה של ה׳ והתייצבות, מה שמצביע על עמידת שניהם במישור סינתטי חדש : ״ויעל ...
אל הספר