2 1 2 א פ ו ל ו , ד י ו ני ס ו ס ו ע ל א ד ם ב ס י נ י אל פסגת ההר ולהקפיד על אזהרות האל, את תכונות הקשיחות ואומץ הלב המאפיינות את העלאדם, במובנן האפוליני המכוּון ליצירה . בהתאם לכך, מתבטאים אצלו המאפיינים האסתטיים של התשוקה האפולינית ליצירה מעבר לעצמו — בעצם ההכנה ליצירת העם, ומאפיין הריסון באמצעות ציווי / ציות : ציות שלו לאלוהים במקביל לציווי שלו על העם . מבחינת שכבת העומק האפולינית-דיוניסית של העלאדם, כפי שנדונה בפרק ג׳, הרי שניכר בשלב זה בבירור הדגש האפוליני . דגש זה בא לידי ביטוי מובהק במאפיין האליטיזם האלוהי והריסון באמצעות ציווי / ציות לחוק . ואולם גם במאפיינים שתייגתי כבעלי היבטים דיוניסיים, כמו הגישה האנושית / אלוהית לקיום או הקשיחות והתשוקה ליצירה, הדגש בשלב זה הוא על הצד האפוליני שלהם, המכוּון ליצירה חיצונית לאדם . אבחנה זו גם עולה בקנה אחד עם הניתוח מפרק ב׳, לפיו משה פועל בשלב זה על רקע מה שזיהיתי כהתגלמות הכוח האפוליני בפסגת ההר והצורך להגביל ולרסן את האנושי-דיוניסי שבתחתיתו . במובן זה, משה, הנושא בשלב זה ללא עוררין מן הפסגה לתחתית תדמיות / ציווים אלוהיים חיצוניים, במקביל ...
אל הספר