0 9 1 א פ ו ל ו , ד י ו ני ס ו ס ו ע ל א ד ם ב ס י נ י עם ההכרח לבוא במגע עם ״האספסוף״, שכנגדו יצא זרתוסטרא בהתקפה משולחת רסן מוקדם יותר בספר : מה, האומנם החיים צריכים גם את האספסוף הזה ? האם הכרחי שיהיו בארות מורעלות, שריפות מצחינות, חלומות מלוכלכים ותולעים בלחם 135 החיים ? הם משליכים עוול ולכלוך על המתבודד : אבל, אחי, אם ברצונך להיות 136 כוכב, בשל כך עליך לזרוח לא פחות בחוזקה גם בעבורם ! ראייה זו אף מתאימה לאבחנתו של ניטשה כי התודעה האנושית אינה אלא 137 משמע שהאלמנט החברתי ואף העֶדרי הםרשת תקשורת בין בני אדם, תנאי לה . מצד שני, ניטשה קורא לכינונו של ״עם נבחר", מונח שיהיה רלוונטי לחלקו הבא של הספר, ומקפיד לפנות אל קומץ נבחר של ״תלמידים״ בעלי תודעה חדשה, שהתגברה על זו של ה״עדר״ : אתם הבודדים של היום, אתם שפרשתם מהחברה, יום אחד תהיו עם : 138 ומקרבכם, שבחרתכם את עצמכם, יקום עם נבחר — ומתוכו העלאדם . ניטשה מבהיר כי עם נבחר זה, ומתוכו העלאדם שההתבודדות הכרחית להופעתו, ראוי לשלטון . הוא אף מנקה את ״תאוות השלטון״ מהגינויים שדבקו בה, שהרי היא אינה אלא ביטוי של הרצון לעוצמה : תאוות השלטון : אב...
אל הספר