מ אפי י נ י ה א פ ול יני ו ה די ו ני ס י ב״ ה ול ד ת ה ש ל הטרגד יה מ ר וח ה ש ל המו ז יקה ״ 89 מתחוללת ה״קפיצה״ הדיאלקטית מהתחום המטפיזי לתחום הפיזי . איזה כוח מאפשר את החיבור בין הדבר-כשהוא-לעצמו הבלתי נגיש לעולם התופעות ? ניטשה מבהיר שלא מדובר כאן בניגוד שבין חומר לרוח, שהוא ״כוזב לחלוטין", אך עדיין מכיר בכך שיש פער הכרחי בין המציאות האמפירית לדבר-כשהוא-לעצמו : באשר ליחס המורכב בין מוזיקה [ הדיוניסי אסתטי ] ודרמה [ האפוליני ] , שום דבר לא יכול להתברר, והכול יכול להתבלבל, על ידי הניגוד הפופולרי והכוזב לחלוטין בין נפש וגוף ; אבל הגסות הבלתי פילוסופית של ניגוד זה נראית כאילו נהפכה — מי יודע מאילו סיבות — לעקרון אמונה שקל לקבלו בקרב האסתטיקנים שלנו, בעוד הם לא למדו דבר — או, מסיבות עלומות באותה מידה, לא טרחו ללמוד דבר — על הניגוד בין התופעה 169 והדבר-כשהוא-לעצמו [ הדיוניסי מטפיזי ] . הטענה לכזב נובעת, כנראה מכך, שניטשה, כמו שופנהאואר, רואה את ההוויה 170 , אך גם הוא מתמודד עם הצורך כולה כאחדותית ובלתי ניתנת להתפרטות להסביר את ה״גשר״ בינה לבין המציאות האמפירית, שבה מופיעים האפוליני והדיונ...
אל הספר