מ אפי י נ י ה א פ ול יני ו ה די ו ני ס י ב״ ה ול ד ת ה ש ל הטרגד יה מ ר וח ה ש ל המו ז יקה ״ 67 הסבל הדיוניסי, והאם הוא לא עומד בסתירה לאקסטזה הדיוניסית, ולעונג ? ניטשה לא נכנס יתר על המידה לפרטים הגרפיים של פולחן דיוניסוס, שכָּלל 73 במקום זאת, הוא מסביר את הכאבביתור קורבן המייצג את האל ואכילתו . הדיוניסי על הכרח ההתפרטות שבטבע באמצעות מיתוס דיוניסוס זגראוס המתבתר לרסיסים : . . . הגיבור הוא דיוניסוס הסובל של המיסטריות, האל החווה בעצמו את ייסורי ההתפרטות, שלגביו מסַפרים המיתוסים המופלאים, שכילד נקרע לגזרים בידי הטיטאנים, וכעת הוא מוערץ במצב זה כזגראוס . כן מרמזים כי פירוק זה, הסבל הדיוניסי האמיתי, הוא כמו השתנות לאוויר, מים, אדמה ואש, ולכן עלינו לראות את מצב ההתפרטות כמקור וכגורם הראשוני לכל 74 סבל, כדבר אשר יש להתנגד לו לכשעצמו . . . כאב התפרטות זה של הדיוניסי עומד בסתירה לתשוקת בראשית אל התדמית, שתוארה לעיל, מה שמסביר את השימוש של ניטשה במונח ״סתירה״ בתארו את כאב הקיום : ״האחד הראשוני הקיים באמת, הסובל הנצחי ונושא הסתירה העצמית, גם הוא זקוק לחזון המפעים, לתדמית 75 שורש גאולתו הוא בשמח...
אל הספר