322 אינסטינקט משפחתי 'חַי אֱלֹהִים, אִם אֵלֵך אַחֲרֶיךָ עַד אִם בָּאתִי לִפְנֵי הַנַּעַר פְּלוֹנִי וְשָׁאַלְתִּי אֶת- פִּיו, כִּי נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ עַל כָּכָה . ' וַיִּמְשֹׁל הֶחָתָן בְּרוּחוֹ וַיִּרֶף מִמֶּנָּה . וַתָּקָם הַנַּעֲרָה וַתָּצַר אֶת-כָּל-עֲדָיֶיהָ וְיִקְרוֹתֶיהָ בְּיָדָהּ, וַתִּשָׂא אֶל בֵּית הַנַּעַר הֶעָנִי וַתֹּאמֶר לוֹ : 'יָדַעְתִּי כִּי אֲהַבְתָּנִי, אַךְ חָזַק עָלַי דְּבַר אָבִי וַיִּתְּנֵנִי לְאִישׁ אַחֵר, וַאֲנִי לֹא אוּכַל לְהַמְרוֹת פִּיו . וְעַתָּה קַח-נָא מִיָּדִי אֶת-כָּל-עֲדָיַי וְיִקְרוֹתַי, וְנִקֵּיתָ אוֹתִי מִשְּׁבוּעָתִי . ' וַתֵּבְךְ הַנַּעֲרָה, וְגַם הַנַּעַר בָּכָה עִמָּהּ, וַיֹּאמַר : 'אִם אֱלֹהִים אָמַר לְהַפְרִיד בֵּינֵינוּ – – הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה . וְאַתְּ, כִּי עָמַדְתְּ בִּשְׁבוּעָתֵךְ וְלֹא הֲפַרְתִּיהָ, בְּרוּכָה אַתְּ לֵאלֹהִים וּבְרוּכָה תִהְיִי כָל-הַיָּמִים . הֲרִימוֹתִי יָדִי לֵאלֹהִים אִם אֶקַּח מִכֹּל אֲשֶׁר לָךְ מְאוּמָה . לְכִי שׁוּבִי לְבֵיתֵך בְשָׁלוֹם וְשָׂמַחַתְּ בַּחֲתָנֵך וְגַם הוּא יִשְׂמַח בָּךְ . ' וַתָּשָׁב הַנַּעֲר...
אל הספר