320 אינסטינקט משפחתי ונעמי' וכן בנובלה 'בדמי ימיה' מאפיינים ברדיצ'בסקי ועגנון, מבלי שהכירו את המושג הטיפולי, מצב של העברה זוגית לא-מודעת . הבת בשני הסיפורים מצייתת לצו חברתי או נפשי של אחד מהוריה ומשלמת על כך מחיר יקר : תרצה בנישואיה העצובים לעקביה מזל אהוב אִמה, ונעמי שמקבלת בסוף את קלונימוס שליבה בחר בו, אבל רק אחרי שחוותה שבר עמוק, מצב של טירוף וחזרה לבריאות חלקית ולחיים של סבל ומצוקה נפשית . הסיפור מסתיים בשתי מילים כשתי מכות גורל : "אופל החיים" . אלא שהקריאה המדוקדקת בו מראה את האופן שבו מוסכמות חברתיות ודעות קדומות של הורים בשאלה מהו שידוך הולם, הן שמחוללות את התוצאות הטרגיות . גם כאן מסתמן לקח להורים לבחון את התוצאות של כניעה למוסכמות ולדעות קדומות לעומת הקשבה לרצונות הילדים בבחירת בן הזוג . אם מתקשרת לברר לגבי טיפול לבתה, שלדבריה סובלת מחרדות . היא נשמעת בטלפון חרדה ממצבה של בתה הרבה יותר מן המתבקש ממצבה הקל של הבת, החוששת מחרקים . במקרה כזה הסימפטום החרדתי של הבת נשען על תשומת הלב שמעניקה לה האם במצבי החרדה . האם מעצימה מצבים אלה ותשומת הלב המוגברת שלה גורמת להם לחזור ולהישנות...
אל הספר