116 התוכנית הכלכלית לצמצום אי-השוויון בחברה הישראלית השונה של הפעֹרים בבריאות יש השלכות שונות עֹל סדרי העֹדיפות ואופני הפעֹולה לצמצום פעֹרים . כיום קיימות ארבעֹ גישות מרכזיות המובילות את הדיון באי-השוויון בבריאות בישראל : השיח הביו-רפואי ; השיח התרבותני ( התנהגותי ) ; השיח המטריאלי ; והשיח האקו-חברתי . השיח הביו-רפואי מדגיש את ההיבטים הגנטיים, הביולוגיים והרפואיים של ההבדלים בבריאות, בחולי ובשירותי הבריאות . ככלל, ההבדלים בבריאות או בשירותי בריאות מתוארים בלא התייחסות לגורמים החברתיים המייצרים פעֹרים, כמו גם להשלכות החברתיות הנובעֹות מקיומם . גישה זאת שמה דגש עֹל בריאותם של הפרטים, תוך התעֹלמות מההבדלים השיטתיים בין קבוצות חברתיות . הגישה הביו-רפואית אודות פתרונות לאי-שוויון בבריאות מתמקדת בעֹולם הטיפולי הרפואי, למשל בצורך בהוספת כוח אדם בפריפריה, קיצור זמני המתנה לתורים, שיפור איכות השירותים, הוספת מכשור, תגבור תוכניות התעֹרבות בתחום התחלואה הכרונית לקבוצות אוכלוסייה מוגדרות ועֹוד . הגישה התרבותנית ( התנהגותית ) מדגישה את ההתמקדות בהתנהגות אישית וסגנון חיים, בהתנהגויות מסכנות בריאות (...
אל הספר