ממה נובע אי־השוויון בגישה לתשתיות בישראל?

74 התוכנית הכלכלית לצמצום אי-השוויון בחברה הישראלית לתושבים שנותרו בשולי העֹיר או בפריפריה המרוחקת ממנה, לתחושת צפיפות שלילית, לעֹלייה בלתי מוגבלת במחירי הנדל"ן שבתורה מביאה לאיום מוגבר עֹל היכולת של מרכז עֹירוני להמשיך לצמוח . זהו למעֹשה אחד הקונפליקטים העֹמוקים בתחומי התכנון – עֹד כמה לרכז פונקציות, אנשים ותשתיות ועֹד כמה לבזר אותן . 12 עֹמדתנו היא שבמדינת ישראל של היום, התכנון הוא ריכוזי מדי, ויש לפעֹול לטובת ביזור תשתיות ופיזור האוכלוסייה, תוך הקמת "אזורים תפקודיים" חדשים ויצירתם של לפחות שני מרכזי חיים חדשים, עֹם רמת תשתיות, תרבות וכמות אוכלוסייה שדומה למתרחש במרכז הארץ, ובכך לתת מעֹנה למרכוז יתר . מרכוז יתר בישראל הוא תוצאה של גורמים מבניים והיסטוריה של מסורת שלטונית ריכוזית, שהחלה כבר עֹם הקמתה של המדינה, והאחריות לתיקון מצב זה רובצת לפתחה של הממשלה באופן בלעֹדי . מבנה השלטון המקומי והבעֹיות הטמונות בו – כפי שהצגנו בפרק האזוריות – משפיעֹ אף הוא עֹל תחום התשתיות . חולשתן היחסית של מרבית הרשויות המקומיות לא מאפשרת להן לקבל מספיק סמכויות הנוגעֹות לקידום התשתיות המקומיות, שבהם אזרחי...  אל הספר