מהו אי־שוויון בגישה לתשתיות?

72 התוכנית הכלכלית לצמצום אי-השוויון בחברה הישראלית בתשתיות כולל הבדלים בנגישות לשירותי בריאות ולחינוך ברמה גבוהה – שני תחומים שנציג בהמשך – בנוסף לתרבות, לרשתות חברתיות לא פורמליות וחזקות, לתחבורה, תשתיות תקשורת, מרכזי השכלה ותעֹסוקה ברמה גבוהה ודיור בר-השגה . אי-השוויון בנגישות לתשתיות בין המרכז לפריפריה הגיאוגרפית של ישראל מתועֹד היטב, וקשה להתכחש לו . עֹל פי הנתון של מקום הלידה של אזרח ישראלי, ניתן לנבא במידה מדאיגה של הצלחה, למשל, את איכות השכלתו, את סיכויו למצוא משרה איכותית ואת מצבו הסוציו-אקונומי . 6 מנתונים עֹדכניים של הלמ"ס עֹולה שהפעֹרים הכלכליים בין המרכז והפריפריה נותרו גבוהים בתחומי השכר והתעֹסוקה, הסיכון לעֹוני, הבטיחות בדרכים עֹוד . שיעֹורי הסיכון לעֹוני גבוהים יותר בפריפריה, וצריכת שירותי הרווחה גדולה יותר . 7 שיעֹורי האבטלה גבוהים יותר בפריפריה, השכר החודשי הממוצעֹ נמוך יותר ושיעֹור המשתכרים מתחת לשכר המינימום גבוה יותר . 8 פעֹרי השכר הגדולים ביותר בין מרכז ופריפריה הם בעֹנף ההייטק, ובהתאמה גם התפלגות משרות מחקר ופיתוח מראה פעֹר גדול בין מרכז לפריפריה . 9 מחקר השוואתי...  אל הספר
המכון למחשבה ישראלית