אי־השוויון בישראל – תמונת מצב

30 התוכנית הכלכלית לצמצום אי-השוויון בחברה הישראלית מחצי מחציון ההכנסה הפנויה, מראים שמבין המדינות המפותחות, ישראל שנייה רק לקוסטה ריקה בשיעֹור העֹוני . 22 פעֹרי השכר בישראל גדולים ומאופיינים בתבנית גאוגרפית וחברתית ברורה : ככל שאזור המגורים פריפריאלי יותר, השכר נמוך יותר . באזור מטרופולין תל אביב, השכר החודשי הממוצעֹ בשנת 2018 עֹמד עֹל למעֹלה מ- 000,01שקלים, כשבאזור חדרה וחיפה שוויו היה בין 9,000 ל- 10,000 שקלים לחודש . בדרום הארץ ובגליל העֹליון הפעֹרים גדולים אף יותר, שם השכר הממוצעֹ לחודש עֹומד עֹל 8,000 - 9,000 שקלים, וברמת הגולן וירושלים השכר הממוצעֹ מגיעֹ לרמות של 7,000 - 8,000 שקלים לחודש ( תרשים 5 ) . מנקודת מבט רחבה, כלל ארצית, כ- % 5 . 66 מהשכירים במשק השתכרו בשנת 2016 מתחת לשכר החודשי הממוצעֹ ( 9,724 שקלים בחודש ) , והשכר החודשי של כ- % 57 מהשכירים היה למטה מ- 8,000 שקלים בחודש ( תרשים 6 ) . 23 התפלגות השכר בישראל אינה מצביעֹה עֹל היעֹלמות מעֹמד הביניים, אך מעֹידה עֹל שחיקתו ועֹל הצמצום בכוחו הכלכלי . נכון להיום, המעֹמד הבינוני בישראל 22 אנדבלד ואחרים, דו"ח ממדי העוני והאי -...  אל הספר