נמסיס בעזה

76 האם עוד ישראלים אנחנו ? באמצעות "מלחמה למען הדת", ג'יהאד, ונוקטת כללי פעולה אסטרטגיים וטקטיים לביצוע יעד מקודש זה . אמנת חמאס – משמעות שמו של הארגון היא "התלהבות" או "קנאה" – קוראת לכינון מדינה פלסטינית אסלאמית על כל אדמת הקודש, הווקף, "מהים עד הנהר, ולשם כך היא תומכת בפגיעה באזרחים ובשימוש בנשים וילדים במלחמה . השריעה, הדין האסלאמי, הוא מצעהּ . למרות התנגדותה לרעיון החילוני, היא נמנעת מקריאה לפִתנה, מלחמת אחים, ורואה בתנועת אש"ף החילונית שותף לגיטימי, "האב, האח, שאר הבשר והידיד" . המאבק ב"ישות הציונית" הוא מאבק לטווח ארוך . לפיכך, טקטיקות לעת מצוא הן לגיטימיות, כפי שאירע בהודנה ( הפסקת לחימה ) עם ישראל ביולי - אוגוסט ,2003 או בתהדייה ( הרגעה ) בתחילת 2005 . מה שחשוב הוא עקרון ה"סבר", המטיף ל"סבלנות, אורך רוח והתמדה" . עיקרה של האמנה הוא אפוא מיתוס פונדמנטליסטי, א - היסטורי הגדול מיוצריו . ואף על פי כן, עוצמתו מתבססת על תקדים היסטורי . אזכור התקדים ההיסטורי שבו הביס סלאח א - דין את הצלבנים, העולה שוב ושוב באמנת חמאס, אינו חדש . כבר בספטמבר 1947 הודיע עבד אל - רחמן עזאם, מזכיר הליגה ...  אל הספר
המכון למחשבה ישראלית