פתח דבר

8 האם עוד ישראלים אנחנו ? בכברת ארץ אחת ? דת, לאום או קבוצה אתנית ? ואולי זהו מקבץ מקרי של בני אדם, שהגורל הועיד אותם לחיות זה לצד זה בלא בסיס משותף של ערכים, אורחות חיים ומאוויים ? עתה, לאחר מלחמת 7 באוקטובר, איני יכול להימנע מפרפרזה על מסתו המפורסמת של הוגה החינוך, עקיבא ארנסט סימון, "האם עוד יהודים אנחנו ? " ( 1949 ) , ולשאול בעקבותיה, לאחר האירועים המפלגים – "האם עוד ישראלים אנחנו ? " . האם קיים עדיין אתוס חיובי משותף של הישראליות ? מעבר להגדרה שלילית של הישראליות – השואה או סכסוך הדמים עם שכנינו – נשאלת השאלה האם ניתן למצוא בסיס משותף, שאופיו חיובי, בין יושבי הארץ הקשה הזו ? לפני יותר מרבע מאה פתחתי כך את ספרי "הישראלים האחרונים" ( 1998 ) : "רוח בלהות מהלך על פני ישראל . מכל עבר חברו יחד למלחמת מצווה עד חורמה ב'ישראלים האחרונים' – המתנחל והפוסט - ציוני, המזרחי החדש והמהגר הרוסי, נאו - כנענים מימין ומשמאל, חרדים ישנים ומתעשרים חדשים . הנה דמתה הארץ מובלעות מובלעות כמו חתכו בבשרה החי, כל אחד דובר את שפת סימניו, מגדר את הטריטוריה שלו, נוטל את ליטרת הבשר, ואחריו – המבול . כאילו חזרנו ...  אל הספר