הפנתאון הנעלם: הניסיון להקים אתר קבורה לגדולי הרוח של האומה בעשור הראשון למדינה

הניסיון להקים אתר קבורה לגדולי הרוח של האומה 107 בתודעתה . מרחבי הנצחה אלה מתפתחים לעתים לכדי פנתאונים, מבנים מפוארים לזכרם של גיבורי האומה, לוחמיה ואנשי הרוח שלה, אשר משמשים מקדשי זיכרון קולקטיבי ומאפשרים לחברה לספר לעצמה את סיפורה תוך כדי עיצוב מדרג ברור של מי ראוי להיזכר ואיך . הניסיון להתחקות על תהליך הקמתו של פנתאון חושף את הקשיים הטמונים בבחירות האלה : מי ראוי להיכלל בהיכל התהילה הלאומי ואם הוא ייועד למנהיגים ולממלאי משימות לאומיות בלבד או גם לאנשי רוח והוגים, וכיצד אפשר לגשר בין נרטיבים שונים, לעתים סותרים . התחקות על השאלות הללו חושפת לא רק את השאלה של ייצוג העבר אלא גם את הדינמיקה ומאבקי הכוח בעיצוב הזהות המשותפת לעתיד . ככל הנראה הפעם הראשונה שנשמעה קריאה בתנועה הציונית להקמת פנתאון לכבודו של מנהיג ציוני הייתה במושב הוועד הפועל הציוני המורחב שהתכנס בברלין באוקטובר 1925 . הישיבה עסקה בדרכים למימוש צוואתו של הרצל להיקבר בארץ ישראל, והוצע בה 'לקבוע בארץ-ישראל מקום שיהיה כעין "פנתיאון" לאומי, ושם יהיו קבורים גדולי האומה 1 שהקריבו את חייהם לעבודת גאולתה ותחייתה' . תהליך הקמת הפנתא...  אל הספר