פרק שישי - בין קדם ללוונט: או, על מה חלם בנו של ז׳בוטינסקי

] 122 [ מימ ין לציונות סוריה ולבנון . בתקופה זו עלו לגדולה ציבורית חוקרי עתיקות במסופוטמיה ובלוונט שמצאו ממצאים שאיששו לכאורה את תקופת הזוהר של ממלכות ירושלים וצור . לימים אימצה האידאולוגיה הכנענית את התפיסה הרוויזיוניסטית הזאת, והיא התגבשה באותן שנים כניסיון שיטתי להתמודד עם מה שתפסה כמגבלותיה האינטלקטואליות והפוליטיות של הציונות המדמיינת ״עולם 2 ההנחה הזאת נהפכה בידי האידאולוגיה ערבי״ ו״אומה יהודית״ הומוגניים . הכנענית לכלי חתרני רב-עוצמה הקורא תיגר הן על מנגנוני התנועה הציונית שהשתלטו על ישראל ב- 1948 , הן על משטר ״האמנה הלאומית״ ששרר בלבנון מאז עצמאותה ב- 1943 . היבט חתרני זה נעלם, לרוב, מספרות המחקר העוסקת ביחסיהן של שתי התנועות הללו . במרבית המקרים בחינת הניסיון לכרות ברית בין הנהגתה של 3 הדגישה התנועה הציונית וישראל ובין התנועה המרונית הלאומית בלבנון, יחס פונקציונלי לברית ירושלים – ביירות, כאילו היא הצטמצמה לשאיפותיהן הפוליטיות של האליטות בשתי הארצות . העמדה השולטת במחקר היא שמאחר ששתי ההנהגות משני עברי הגבול שאפו בראש ובראשונה לבסס את ההגמוניה שלהן, היה שיתוף הפעולה ביניהן ארעי...  אל הספר