] 110 [ מימ ין לציונות המודל החוקתי הישראלי, כמו שהחל להתעצב במסגרת דיוני ועדת החוקה של מועצת המדינה הזמנית, היה של חוקה בעלת עליונות נורמטיבית על פני חוקים אחרים הכוללת גם רכיב מובהק של נוקשות . כלומר, התוכנית הייתה לחוקק חוקה שקיים קושי מובנה ומשמעותי לשנותה . ברם, המהלך לא הושלם . בשל מלחמת העצמאות, חלף תאריך היעד שנקבע בהכרזת העצמאות לכינונה של חוקה בלי שנערכו בחירות לאספה המכוננת . אלא שגם לאחר שנערכו בחירות והתכנסה האספה המכוננת, לא קרם המהלך — שקמו לו מתנגדים רבים — עור וגידים . המחקר בתחום נוטה לייחס את ההחלטה שלא לחוקק חוקה לשיקולים פרגמטיים ופוליטיים של מפא״י אשר הכריעו את הכף, ולא לעמדה 2 התנגדות עזה לחוקה אכן התעוררה מצד המפלגות אידאולוגית-ערכית . הדתיות, אולם המשקל המכריע בהחלטה שלא לחוקק חוקה לישראל ניתן לעמדתו של בן-גוריון . הלה שלל את החוקה על בסיס שורה של נימוקים, ובהם התנגדות עקרונית לחוקה פורמלית, טענה שלפיה חוקה אינה חיונית לביצור זכויות אדם, רצון להימנע מכבילת הדורות הבאים להחלטות העבר 3 בסופו של דבר, כשנתיים לאחר וחששו ממחלוקת ומפילוג על רקע זה . קום המדינה, ב- 13...
אל הספר