פרק שלישי - כיצד ביקש הביוגרף של ז׳בוטינסקי לקדם את הטרנספר כפתרון מוסרי

] 83 [ כיצד ביקש הביוגרף של ז׳ ב וטינסקי לקדם את הטרנספר כפתרון מוסרי צרפת – אלג׳יריה, כאשר המוני אזרחים צרפתים ויהודים עזבו את אלג׳יריה — הפעם תחת דגל הדה-קולוניזציה, שייחסה זכויות קבוצתיות שונות לצאצאי ה״מדוכאים״ לעומת אלו של צאצאי ה״קולוניאליסטים״ ובעלי בריתם . בעולם המתנהל על פי תאורטיקנים פוסט-קולוניאליסטים, ספריו של שכטמן — שהצדיקו טרנספר בתנאי מלחמה וקריסה חברתית מתוך תמיכה בזכות להגדרה עצמית המבוססת על רעיונות רומנטיים של המאה התשע עשרה בנוגע לזהותם ההומוגנית של עמים — נתפסים מיושנים . שכטמן עצמו הכיר בשינוי . עוד ב- 1963 הוא כתב : שתי המגמות הבסיסיות [ של המדיניות הבין-לאומית לאחר המלחמה ] הן ההגנה על זכויות וחירויות היסוד של הפרט והקמה ושימור של דמוקרטיה [ . . . ] נקודת המבט החדשה מתבססת על האמונה [ . . . ] שגישה אוניברסלית, שלא כמו גישה אזורית או קבוצתית להגנה על זכויות הפרט, תנטרל את גורמי האיבה מצד המדינות המחויבות באמנות המיעוטים ; עם הסרת הסטיגמה המרומזת של נחיתות, מצופה ממדינות שהן תהיינה מוכנות לקבל עליהן אחריות שווה 7 כלפי כל אזרחיהן . הגישה הישנה, של צמצום הגיוון האת...  אל הספר