] 54 [ מימ ין לציונות ופועלו של אחימאיר בשנות העשרים והשלושים דרך עדשת המחשבה הפוליטית-השמרנית האירופית חותר תחת הנחות יסוד מחקריות אלה . מיתוס ״חציית הקווים״ נולד בשנת 1928 עת פרש אחימאיר, עיתונאי דבר ו הפועל הצעיר , מהסתדרות הפועלים עם שותפיו : המשורר אורי צבי גרינברג ( אצ״ג ) והסופר יהושע השל ייבין . אמנם עד אותו זמן היו שלושתם חלק ממנגנון ההסתדרות ונחשבו אנשי שמאל ציוני, אך קריאה קרובה בהגותו המוקדמת של אחימאיר מגלה כי הוא מעולם לא היה סוציאליסט . לא זו בלבד, אף שאחימאיר ושותפיו הצטרפו באותה שנה גורלית ל״ברית הציונים הרוויזיוניסטים״ ( הצֹה״ר ) בראשות ז׳בוטינסקי, למעשה התנגד אחימאיר לפוליטיקה הליברל-דמוקרטית המפלגתית ולערכי הליברליזם הציוני בצֹה״ר והתכחש גם לזיהויו כרוויזיוניסט . כלומר אחימאיר לא היה סוציאליסט שנעשה לרוויזיוניסט — הוא היה משהו אחר . מפת הדרכים החדשה שאני מציע לפיענוח הגותו הפוליטית המוקדמת של אחימאיר מצביעה על תרומתו להתפתחותה של מחשבה פוליטית שמרנית מוקדמת בציונות, והיא ראויה לעיון מחודש באופני מחשבתו של מי שנתפס בזיכרון הקולקטיבי כ״פשיסט״ . ולא במקרה : עם הצטרפותו...
אל הספר