] 322 [ אוצר מילים ] 323 [ המצ פון ע דיין לא שקט — שיחה עם נדין גו רדימר עוד עלוב נפש אחד . כבר מת בלאו הכי . בעיר השחורים העצומה הזאת מתרחשים דברים כאלה בכל יום או ליתר דיוק בכל סוף שבוע . זה ידוע . הם נרצחים בשביל צרור שכר עבודת השבוע שבכיסם, או שהם דוקרים זה את זה לאחר ששתו לשוכרה . מאה וחמישים אלף מהם חיים שם . למעלה בבית הוא פותח פחית בירה בטרם ישוב העירה, ובעודו שותה הוא מטלפן אל הסמל בתחנת המשטרה . ״מה עלה על דעתך ? אתה חושב שהחווה שלי היא מזבלה או בית קברות או מה ? ״ אין טעם לדבר איתם בכל סגנון אחר . ״לא, בנאדם, זה היה רק, אתה יודע, בגלל הבריאות וכל זה . לא בריא להשאיר גופה מונחת ככה והמכונית של חדר המתים לא יכולה לבוא . נבוא לקחת אותה כמו שצריך, אולי אפילו מחר״ . ״לפני סוף השבוע ? ״ ״בטח, אל תדאג, זה רק בגלל שהמכונית בחדר המתים לא יכלה״, אין הוא רוצה לשמוע שוב את ההסבר מתחילתו . עליו לשוב העירה ולהחליף בגדים בטרם יילך לאחת מאותן סעודות ערב שבהן הוא מבוקש מאוד כגבר בקבוצת ידידים נשואים, שזה שנים אחדות הוא שוב במעמד של רווק . ״כל כך קרוב, אתה ודאי מועד לגניבות בקר״ . ״כן, ודאי, ...
אל הספר