המצאת הספרות - שיחה עם פול אוסטר

] 293 [ המצאת הספרות — ש יח ה עם פול אוסטר זה היה בקיץ שבו דרכה לראשונה רגל אדם על הירח . הייתי אז צעיר מאוד, אבל לא האמנתי שיהיה אי פעם עתיד . רציתי לחיות בסכנה, למחוק את עצמי עד קצה גבול היכולת, לראות מה יקרה לי כשאגיע לשם . בדיעבד, כמעט לא הצלחתי להגיע . ראיתי את כספי הולך ואוזל ; איבדתי את דירתי ; מצאתי את עצמי ברחובות . אלמלא נערה ושמה קיטי וו, קרוב לוודאי שהייתי מת מרעב . פגשתי אותה באקראי זמן קצר בלבד קודם לכן, אבל בסופו של דבר למדתי כי המקרה הוא צורה של נכונות, דרך לגאול את עצמי באמצעות תודעתם של אחרים . זה היה החלק הראשון, משם ואילך קרו לי דברים מוזרים . התחלתי לעבוד אצל איש זקן בכיסא גלגלים . גיליתי מי היה אבי . חציתי ברגל את המדבר מיוטה לקליפורניה . כל זה קרה כמובן לפני זמן רב, אבל אני זוכר היטב את הימים ההם, אני זוכר אותם כראשית חיי . הגעתי לניו-יורק בסתיו 1965 . הייתי אז בן שמונה עשרה, ובתשעת החודשים הראשונים התגוררתי במעונות הסטודנטים . בשנה א׳ נדרשו כל הסטודנטים באוניברסיטת קולומביה להתגורר בשטח הקמפוס, אך כשנסתיימה שנת הלימודים עברתי לדירה ברחוב 112 מערב . שם חייתי בשלו...  אל הספר
עם עובד