הטרגדיה נהפכת לפארסה - שיחה עם ג׳ונתן פראנזן

] 270 [ אוצר מילים ] 271 [ הטרגדיה נהפכת לפארסה — שיחה עם ג׳ונתן פרא נז ן הם פסעו ברגליים כושלות על פני אולם הנוסעים הארוך, איניד תומכת את מפרק הירך הפגוע שלה, אלפרד חובט באויר בידיים שציריהן משוחררים ומדשדש על השטיח בכפות רגליים לקויות שליטה, שניהם נושאים תיקי צד של ״נורדיק פלז׳רליינס״ ומתרכזים ברצפה, מודדים את המרחק המסוכן שלפניהם, שלושה צעדים בכל פעם . לכל מי שראה אותם מסיטים את עיניהם מהניו יורקים כהי השיער האצים-רצים על פניהם, לכל מי שהעיף מבט חטוף על מגבעת הקש של אלפרד המתנשאת עד לגובה שדות התירס של מדינת אייווה בחג-העבודה, או על הצמר הצהוב של מכנסיה של איניד המתוחים על מותנה הזקור, היה ברור שהם מן המערב התיכון, ושהם מפוחדים . אבל בעיני צ׳יפ למברט, שחיכה להם מעבר לנקודת הבידוק, הם היו קילרים . * ג׳ונתן פראנזן הוא אחד הסופרים האמריקאים החשובים היום . הרומנים שהוא כותב שאפתניים, ריאליסטיים, מרובי דמויות ועלילות, משקפים את העידן הזה, סוף המאה העשרים ותחילת המאה ה- 21 . הוא עצמו אמנם חסיד של המודרניזם, מתנגד להשפעת היתר של הטכנולוגיה ועולם הרשתות החברתיות, חובב ציפורים מושבע — אבל למ...  אל הספר