מעיין, נערה, פרח, אקצייה - שיחה עם אידה פינק

] 230 [ אוצר מילים ] 231 [ מעיין , נערה, פרח, אקצייה — שיחה ע ם אידה פינק היא רוכנת אל המקרר ומחפשת את העוגה שהכינה לקראת הפגישה שלנו . לבסוף היא מוצאת במקפיא שתי עוגות, אחת בהירה והאחרת כהה . היא מניחה אותן על השולחן להפשיר . מכינה קפה קר . מוציאה מאי-שם צלחת עוגיות שהכינה מראש . היא נעה לאט אך בנמרצות לכיוון הסלון, מתנצלת על העברית אף שאין לה סיבה . יש לה מבטא פולני כבד, שער שיבה שהיה פעם בלונדיני וחיוך שובה לב . גם בגילה המתקדם יש בה משהו חיוני ואלגנטי מאוד . הרבה שנים חייתה הסופרת אידה פינק, שכותבת את סיפוריה בפולנית, בחולון . בשנותיה האחרונות עברה לגור ברמת אביב ג׳, קרוב לנכדיה . היא התגוררה בדירה נאה עם אחותה אלזה ( היא קוראת לה הלנה, הרגל שנשאר עוד מימי המלחמה ) . הרבה מסעות עברו השתיים בחייהן, והמגורים המשותפים הם עוד מסע כזה — הקל והנחמד שבהם . הן יושבות על הספה ומעשנות סיגריות LM , מאפרות באותה מאפרה . האחת בהירה, האחרת כהה — ״דומה ליהודייה״ אמרו בתקופה ההיא — מה שהקשה עליהן לא פעם את ההישרדות בזמן המלחמה . פינק היא מעין אקס-טריטוריה בנוף הישראלי . היא חיה בישראל מאז 1957 ומר...  אל הספר