] 97 [ דור שלישי לבדידות האישה — שיחה ע ם אורלי קסטל-בלום שירי : את מעין קלט-פלט : שומעת, רואה, מרגישה, מעבדת ופולטת אל הדף . סיפרת פעם שרצית לכתוב בעברית אחרת, לא בעברית המהודרת של עוז ויהושע . רצית לומר דברים בצורה תמציתית ודחוסה . היום כבר יש מושג של ״עברית קסטל-בלומית״, יש לך שפה משלך . איך היא נוצרה ? אורלי : ניסיתי לכתוב בשנות השמונים בעברית רגילה, אותה עברית שדיברו בה אז . בלי הרבה מליצות . גם באתי מהקולנוע . אמנם העיפו אותי מבית צבי אחרי שנה, אבל למדתי קולנוע וספרות באוניברסיטת תל אביב ולמדתי הרבה מהקולנוע . השואינג ולא הטלינג . למדתי עריכה מ״האזרח קיין״ . הקולנוע מאוד עזר לי בכתיבה . המטרה הייתה להדביק את המילה לדף, אבל הדף כל פעם משתנה בדרישות שלו . ועכשיו זה מזמן לא דף, זה מסך . אני מנסה להגיע לרמה שאני מעניינת את עצמי ומעניינת את הקורא . שירי : יש לך אוזן רגישה לעברית החיה והמשתנה, למטבעות הלשון החדשות, לקלישאות . אורלי : אני מתעניינת במילים חדשות שנכנסות . למשל שאומרים כל הזמן מרגש . או שבמקום ״כן״ אומרים ״חד-משמעית״ . והקלישה של לחשוב מחוץ לקופסה . אני מנסה לאתר את הקלישא...
אל הספר