4 20 | יצחק פרידמן · אתי גרובגלד · אריאלה טייכמן-וינברג העצב, מדע הפסיכולוגיה והנוירופסיכולוגיה הקוגניטיבית ) לבין הדיסציפלינה הפדגוגית, באופן שהעצים את כל הצדדים� החידוש והתרומה הייחודית של תוכנית הלימודים בקורס התמקדו בכך שאנשי השדה ( practitioners ) היו אלו שהציעו את יישומי המידע המקצועי שסופק להם על ידי המדענים, בעוד שהתפיסה הרווחת באותה עת גרסה שמדעני המוח הם אלו שעליהם להציע יישומים לאנשי השדה ( בדומה לפרקטיקה השכיחה במדעי הרפואה והפרמצבטיקה ) � השלב הראשון בתהליך הדיאלוג הטרנס – דיסציפלינרי בתוכנית היה יצירת קשר בין הפסיכולוגיה הכללית, הקוגניטיבית והחינוכית, לבין מדעי העָצָב, כדי ליצור ידע וטרמינולוגיה משותפים� בשלב השני הועבר הידע שנוצר לאנשי החינוך – הסטודנטים בקורס� אלו התבקשו לבצע אינטגרציה של החומרים שנחשפו אליהם ולגבש שיטות ואמצעי הוראה חדשים להשבחת ההוראה והלמידה� הידע שהוקנה למשתתפי הקורס ניתן בשני פִירְקָנים ( מוֹדוּל ) � האחד כלל את הבסיס העצבי של התהליכים הקוגניטיביים, הרגשיים והמוטוריים, והשני – התרומה האפשרית של ממצאי חקר המוח למורים ולאנשי החינוך ולהבנת תפקודם הקוג...
אל הספר