ג. ההשגות על האפשרות והצורך ליישם ממצאי מחקר ממדע המוח בחינוך

מנוירונים לאסטרטגיות הוראה וניהול | 23 האחרת� המגבלות האלה צמצמו במידה רבה את הערך הנתפס של יישום ממצאי חקר המוח בחינוך� כשהוצעו ניסיונות לקשר בין ממצאי חקר המוח לחינוך לתועלתם של אנשי החינוך וההוראה התעוררו התנגדויות� תחום התנגדויות אחד גרס כי כלל אין צורך לעשות שימוש בממצאי חקר המוח בתחומי החינוך וכי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ובוודאי הנוירו – קוגניטיבית, עונה על כל הדרוש למחנכים ולמורים לצורך הוראה טובה ולקיום מערכת חינוך מתפקדת היטב� טענה אחרת, שחזרה על עצמה בדבריהם של חוקרים שונים, הייתה שממצאי חקר המוח, גם אלו שקשורים ללמידה ולזיכרון, אינם ניתנים ליישום לפרקטיקה החינוכית, והקשר בין מדע המוח לחינוך הוא בבחינת "גשר רחוק מדי" ( Bruer, 1997 ( ) a bridge too far ) , או שהקשר הזה עשוי לסייע רק למגזרים מסוימים בחינוך, כמו החינוך המיוחד והטיפול בבעיותיהם של תלמידים, שלוקים בהתפתחות לשונית מאוחרת ( 2013 Bruer, ) � למעשה, טענו החוקרים, ממצאי חקר המוח שנראה היה שאפשר ליישמם לחינוך, נמצאו כמועילים רק לצורך אישור או לדחייה של התוקף המדעי של התיאוריות שקיימות מימים ימימה במערכות החינוך לדורותיהן...  אל הספר