סוף דבר

110 | ארנון אדלשטיין או חולפת, היא מדיניות שעל פיה אם הסבל של הקטין היה כה רב ואף אחד לא הבחין בכך, הרי שעדיף שנכסה עצמנו, כחברה, בטיעון שהקטין הוא החולה ולא החברה שמרשה פגיעה כזו בילדיה . תופעה דומה רָווחה בתחילה לרצח סדרתי ( אדלשטיין, 2011 ) . אם התופעה כה מזוויעה ההסבר היחיד לה הוא מחלת נפש של המבצע, כי לא ייתכן שאדם המוגדר שפוי ירצח באכזריות איומה שכזו . במשך שנים ניכסו לעצמן הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה את ההסברים המורכבים לסיבות לביצוע רצח סדרתי, עד שמחקרים הראו שרק % 10 - % 20 מכלל הרוצחים הסדרתיים סבלו מפסיכוזה, בעוד שרוב הרוצחים הוגדרו שפויים ופסיכופתים, כלומר הבינו את טיב מעשיהם ויודעים להבחין בין טוב לרע . ממצא דומה נמצא לגבי רצח המוני . ככל שנאיר את התופעה, כך גדל הסיכוי שנוכל להכשיר שומרי סף שיזהו התעללות בקרב קטינים וידווחו עליה לרשויות . אלה, מצידן, מצוות לדאוג לרווחתו של הקטין, שאם לא כן, גם אם הקטין לא יפגע בהורהו, הרי שעלול לצמוח דור נוסף של הורים מתעללים . להאיר תופעה פירושו לחפש ולהביט בה וסביבה ולא להיתפס להסברים קלים ונוחים . הטענה שקטינים רוצחים מתוך פסיכוזה הייתה טע...  אל הספר