102 | ארנון אדלשטיין מכוונים כלפי אנשים תמימים . זו תכונה אנושית של סטריאוטיפים ודעות קדומות בחיי היום-יום בכלל ובתחום הפרופילאות והסיווג בפרט . כל הנאמר כאן מתייחס לעובדה שלא קמו חוקרים שניסו לבחון את הסיווג הקיים, אלא ניסו להתאים, ולעיתים כמעט "לאלץ", את המציאות שמצאו לתאוריה שהוצגה בסיווג של החוקרת הנכבדה מבלי לקרוא עליה תיגר . 2 . לדאבוני, חסרה הבחנה ברורה אצל חלק מהחוקרים בין רצח הורים בידי ילדים קטינים ובין רצח הורים בידי בנים ובנות בגירים . 3 . חוקרים לא נתנו מספיק דגש על התעללות בילדים כבסיס להתפתחות הפרעות אישיות והתנהגות אנטי-חברתית בעתיד, שבתורן עלולות להוביל לרצח הורים . חוסר דגש זה הוביל לא פעם למסקנות שגויות, לדעתי . למשל, אצל ילדים לא נמצא בצורה ודאית קשר בין הפרעות נפשיות לרצח הורים, אלא הפרעות אלו היו משתנה מתווך בין התעללות לבין היווצרות הפרעות אישיות, שבתורן הביאו לרצח ההורה . מנגד, אצל רובם המוחלט של רוצחים שהיו בנים ובנות בוגרים נמצאה התעללות בילדות כמאפיין ולא כמניע דווקא . ברצוני לחזור ולחזק טענה זו באמצעות דוגמה שהצגתי קודם לכן : כחוקרים אנו טועים לא פעם ומטעים ...
אל הספר