48 | ארנון אדלשטיין הביקורת שלי, כמו של אחרים ( 2017 Holt, ) , היא שטענתה של הייד ביחס לחולִי נפשי שיכול להיות מצוי בכל הקטגוריות סותרת את המאפיינים הייחודיים של כל אחת מהן ובכך היא גומרת את ההלל על הטיפולוגיה שלה עצמה . למשל, אם התעללות היא הזרז לרצח הורים, הרי שהטענה שמחלת נפש היא הגורם לכול מונעת מאיתנו לראות במרכיב ההתעללות גורם ישיר או עקיף . בהקשר זה אני מסכים עם טענתו של הולט ( 2017 Holt, ) , המזהיר מפני ייחוסו של חולי נפשי לרצח הורים, משום שבכך מיטשטשים גורמים אחרים ונוצר תיוג כוללני בלבד . כך גם הקטגוריה הרביעית אינה מוציאה וממצה . זעם כלפי הורה אינו עומד בפני עצמו אלא הוא תוצר של אירועים מתמשכים, חוזרים ונשנים כגון התעללות, הפרעת אישיות של הרוצח המתבטאת בנרקיסיזם או בהפרעות נפשיות אחרות ועוד . מעניין לציין שבעוד שהייד, שכמעט שלא הכירה באפשרות של רצח הורים שלא מתוך מחלת נפש, בוחרת בסיווג של קטגוריה של הפרעות נפשיות כגון פסיכופתיה, שאיננה מוגדרת כמחלת נפש פסיכוטית, ובכך סותרת את תפיסתה שעל פיה מחלת נפש היא הגורם המרכזי לרצח הורים . ביקורות לא מעטות אחרות שנמתחו על הטיפולוגיה שה...
אל הספר