בעיות במחקר על ילדים רוצחים

24 | ארנון אדלשטיין מרכיב של הפרעה נפשית . לחלופין, נער שמגיע למתקן פסיכיאטרי לאחר שרצח הורה, יאובחן כמעט בצורה אוטומטית כלוקה בנפשו . תופעה או נטייה אנושית דומה מתרחשת בתחום הפרופילאות, כאשר יש נטייה להתאים את המציאות לתאוריה במקום להפך . לא פעם אנו מאלצים ממצאים מסוימים באופן שבו יתאימו לתפיסתנו ( 2013 Batrol & Batrol, ) . הבעיה השנייה במחקר אמפירי היא שאם מדובר במחקר כמותי, הרי שאוכלוסיות המחקר של ילדים שרצחו את הוריהם קטנות מאוד ( כשבעה נבדקים ) , ולכן אינן מאפשרות להגיע להכללות ולממצאים מובהקים . גם ניסיון לערוך מטא-מחקרים ולחבר נתונים ממגוון קבוצות לא העלה תובנות חדשות, משום שהמחקרים כללו קבוצות שונות בעלות מאפיינים שונים של היחידים בתוך כל קבוצה . במילים אחרות, השונות בתוך כל קבוצה ובין הקבוצות הייתה רבה מכדי לבסס הכללות כלשהן . למשל, כאשר הייד ( 2017 Heide, ) בדקה מדגמים בהיקף נרחב לאורך כמה עשורים, היא לא הגיעה לתובנות שונות מאלו שאליהן הגיעה במדגמים קטנים יותר ( 1994 Heide, ) . החוקרת מצאה שלקות נפשית היא מניע עיקרי ברצח הורים, גם אם התברר ונקבע שרק מיעוט מרוצחי הוריהם לקו בנ...  אל הספר