20 | ארנון אדלשטיין לדעתי, השינוי במעמד הילדים והמבוגר הוא משחק סכום אפס . כשצד אחד זוכה ביותר, הצד השני מפסיד . למשל, ילדים הפכו למרכז בהיותם תינוקות, ילדים מתבגרים ואפילו בוגרים . יש להם זכויות שלא היו להם בעבר . אחד הביטויים הבולטים ביותר לכך הוא שיכונם של הורים מבוגרים בבתי אבות משאלה הפכו ל"נטל", בשונה מבעבר, שבו ההורים התגוררו בביתם של ילדיהם עד יום מותם . במובן מסוים נוהג זה פירושו התעלמות מן הציווי המוסרי "אל תשליכני לעת זקנה" . הילדים הבוגרים עסוקים יותר, שיעור הגירושין עולה ומוביליות תעסוקתית מרחיקה ילדים מהוריהם . כל אלה מובילים לכך שהמשפחה, שבעבר מילאה תפקידים מרכזיים כגון חינוך ובריאות, סעד וליווי של הורים זקנים, מעבירה יותר ויותר מתפקידיה, בצורה ממוסדת או לא, לגורמים חוץ-משפחתיים, ציבוריים ופרטיים : חינוך, בריאות, סיעוד, הוספיס ועוד . אלה מקלים על הבנים ועל הבנות ( הבוגרים ) בקיום אורחות חייהם, ובכלל זה עבודה ופנאי, מבלי שיידרשו לתפקידים אחרים ולטיפול בהוריהם הקשישים ( רובן ועמיתיו, 1990 ) . רצח הורים בידי ילדיהם, בעיקר קטינים, הוא תופעה נדירה יחסית . אולם אי אפשר ואף אסו...
אל הספר