23 דצמבר 5202כסלו תשפ"וגיליון 20 # מעלה ד נ י מ יכ א ל ר וזנ ב ר ג , " ד מ מ ה ג ד ול ה נפ ל ה . . . ) ג ל ויה ש ל ש א ר ד ן ( " , 9 4 X 5 . 6 3 ס ״ מ אחת הטענות המדהימות של פרויד היא שבניגוד לאדם האבל, המודע לחלוטין לקיומו ומהותו של אובייקט אבוד ממשי ) למשל, אדם אהוב ( , לא רק שהמלנכולי אינו מודע לכלל ההיבטים של מהות האובדן, אלא ייתכן כי הוא כלל אינו מזהה כי אובדן כלשהו התרחש מלכתחילה : "מתקבל אפוא על הדעת לייחס את המלנכוליה בדרך כלשהי לאובדן אובייקט החסום לתודעה, להבדיל מן האבל, אשר אין בו דבר לא מודע ביחס לאובדן" ) עמ' 20 ( . בהקשר הישראלי, אפשר לחשוב על האובדן החסום לתודעה כאובדן ) ים ( מוכחש ) ים ( : אובדן שלא ניתן לו שֵם, ולכן אי אפשר בכלל להעלות אותו על הדעת ; אובדן ששיעור מידתו עצום גדול כל כך, שאי אפשר לתפוס אותו ; אובדן שמישהו מונע מאיתנו להכיר את ערכו האמיתי, להבין מה בדיוק קרה . המלט מלמד אותנו ש"היום שאינו נגמר" ממאן להסתיים לא רק בשל מה שקרה מאז 7 באוקטובר, אלא גם הריקבון, שהתחיל כבר הרבה לפניו . אבל האם בכל זאת אפשר להיחלץ ממצב זה, לייחל לסוף אחר מזה של המלט ? אני רוצה ל...
אל הספר