הערת המחברת

ספטמבר 5202אלול תשפ״ה גיליון 19 # מעלה 26 ומתבוננות בדיירים החיים בו . "אנחנו מביטות בהם בדרךָ כלל מלמטה, רואות אותם כמו עמודי ענק רבי-עוצמה ובראשם איזו בליטה קטנה מדברת — הראש " ( עמ' 123 ) . האמפוזות מבליחות אל תוךָ הטקסט בחטף, רומזות לנו על קיומן הנסתר מן העין . כךָ למשל, ההתמקמות של וויניץ' בחדרו בפרק הראשון נחתמת בתיאור המספרות — "אנחנו עדות למלבושים העולים בזה אחר זה על גופו הרזה, עד שלבסוף הוא עומד, שונה בתכלית השינוי מן האיש המשתעל אפור הפנים מאתמול", וממשיכות לתאר אותו במעין התנצלות — "לא, אנחנו לא רואות בכל כךָ אובססיה, לכל היותר זוהי רגישות- יתר תמימה . אנשים צריכים להתרגל שצופים בהם" ( עמ' 23 ) . כךָ אנו מגלים כי לסיפור שני פנים, לפחות — הרובד הגלוי, הגברי והרציונלי, והרובד הנסתר, הנדחק, הנשי, של רוחות הרפאים המתות המתבוננות במתרחש ומתארות אותו לפרטי פרטים . האמפוזות הן רוחות הנשים המתות הצצות ברחבי הכפר ולא מניחות לעולם שזנח אותן . במיתולוגיה היוונית האמפוזות הן בנותיה של האלה הקטה, המתגלמת בשלוש דמויות ארכיטיפיות — העלמה, האם והזקנה . דמותה של הקטה קשורה לעולמות הכישוף, ה...  אל הספר