"הַַמַַּגָָּע / הוּא מִִשְְׁעוֹל / פָָּסַַע לִִקְְרַַאת הַַנֶּאֱֱֶדָָר"

ספטמבר 5202אלול תשפ״ה גיליון 19 # מעלה 22 פעמים בודדות בתנ"ךָ, ובכל הפעמים הוא מופיע כחלק מנבואות ומאירועים עתירי אמוציות, ובתוךָ כךָ, גם כנחמה וכפיוס . ומי לנו כיעקב אבינו שמצווה לבניו לנחם ולפייס את יוסף, בין השאר, בשקדים . "וַי�ֹאמֶר אֲלֵהֶם יִשְִׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כ�ֵן אֵפוֹא זֹאת עֲשִׂוּ קְחוּ מִז�ִמְרַת הָאָרֶץ ב�ִכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישְׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט ד�ְבַשְׁ נְכֹאת וָלֹט ב�ָטְנִים וּשְְׁקֵדִים" ( בראשית מ"ג, י"א ) . שיבוץ ההוד והנחמה מתקיים יפה גם בשיר הקצרצר והשלם שחותם את הספר החדש ואצטט כאן את השיר כולו, בא ההוד שברִיק שבתבל ומתערב : "רַעַד / ב�ְמוֹךְָאָדָם / פ� וֹצֵעַ / רִיק ת�ֵבֵל" ( עמ' 90 ) . התנועה והמשקל הדומים ב"מוךָ אדם" וב"ריק תבל" מאגדים את הנטורליסטי והנשגב וההזרה של הגוף משתמשת בנשגב וההזרה של הנשגב משתמשת בנטורליסטי . באירוע ההשקה לספרו הקודם של אלנקוה, "אֹרֶן", ( מקום לשירה, 2023 ) , שהתקיים בפסטיבל מטר על מטר ה- ,16 זיהה עודד כרמלי את אלנקוה עם אסכולת אהרון שבתאי : "שגיא אלנקוה אינו נמנה עם מה שנקרא הזרם המרכזי בשירה העברית, זה שראשיתו בנת...  אל הספר