צְפוֹן בֶּרֶךְ - סף הספר על ניירות הַבָּטְנָה (פּוֹרְזָצִים) של ספרים

ספטמבר 4202אלול תשפ״ד גיליון 51מעלה 30 לא היו מרכיב אסתטי אלא נעשו מחומרים כגון שאריות כתבי יד או יריעות קלף ריקות . אפשר שהפורזץ, צבוע בטכניקת מרבלינג ) צבעי שמן בדוגמת בועות או שַיִש שמועברים מפני השטח של נוזל אל הנייר ( , היה ידוע בטורקיה כבר במאה ה ,14 אבל המוזיאון הבריטי מציג פורזצים נדירים רק החל מ  1550 . עד המאה ה  18 התרככו כריכות הספרים ונעשו מחומרים עדינים יותר מאשר עץ, כמו עור למשל, אבל במקום להוריד את הפורזצים הפכו יצרני הספרים את המרכיב הפונקציונלי של הפורזץ למרכיב אסתטי — וזה הפך לאופנה שתחילתה מתועדת במאה ה 18 עם ניירות הזהב ההולנדיים . ניירות אלו היו וריאציה על פאטרנים של טפטים לקירות ) גם משום שיצרני הטפטים והדַפָּסים היו חברים באותן הגילדות ( . הניירות המודפסים כללו עיצובים שונים : חלקם התבסס על הבדים הברוקדיים והדמשקיים של אז, מה שהעניק לא פעם לניירות אלה את השם "ניירות ברוקד" . אופיים של הניירות ) מהבחינה הפונקציונלית והאסתטית ( השתנה לאורך השנים . עם הזמן שבה האסתטיקה של הפורזצים לעיטורים בשיטת המרבלינג ולעיטורים נוספים שאינם רק פאטרנים . מעניין לגלות שב"מילון למו...  אל הספר