״מֵאֶזְרָח שֶׁמֶשׁ״ שירה אזרחית ישראלית

יוני 4202סיוון תשפ״ד גיליון 41מעלה 18 אזרח סוג ב' הַפְּרַקְלִיט רוֹדֵף מָמוֹן הַשָּׁוֹפֵט דּוֹרֵשָׁ שַָׁלְמוֹן . סֶקְסְטוּס, אֵין פֹּה מַה לַחְשָֹׁב ֿ תְּשַָׁלֵּם כְּבָר אֶת הַחוֹב ! מרקוס ולריוס מרטיאליס, נוסח עברי : רונן סוניס ; מאה שירים , ,2002 עמ' 35 לכאור ה, נדמה שה אזרחי הוא אפר ורי וביורוקרטי, ושממילא שירה אזרחית עלולה להיות חפה מקסם, זוהר ושגב . אלא שכישוף נמצא בכל ובעין המתבונן . דוגמה של יצירת מופת אזרחית מספרות העולם ומז'אנר אחר, שיש בה מהכישוף, ממחישה זאת : המשפט של קפקא, שראה אור ב- 1925 , הוא פרוזה אזרחית . כלומר, העיסוק המצומצם באזרחי הוא לכאורה אימננטי לשירה, אלא שלמעשה זהו גם ביטוי לעמדה ספרותית נרכשת ואף פוליטית . לדוגמה, דרישתו של אפלטון ברפובליקה שהמשורר לא יהיה חלק מהפוליס האידיאלית, כי הוא מפיץ בדיות ומשחית את הנוער, כנראה העניקה משנה תוקף לגישה הלירית המסורתית . נוסף על כך, היא הכשירה את הקרקע לאזרחותו הכפולה של המשורר, כלומר לשתי נאמנויות : לפוליס ולרפובליקה הספרותית . אומנם, הדרישה לסילוקו של המשורר מהפוליס, ממוקד הפעילות האזרחית, נבעה מהיקש פילוסופי מורכב, או...  אל הספר