בַּפּסגוֹת הֵיטַבתִּי לִשׁכֹּחַ יוֹרדֵי גַּיא וּמִדבּר

מעלה | גיליון 13 | אדר א׳ תשפ"ד | מרץ 2024 | 19 בשיר "לידה שקטה" אנחנו מתמקדים בהר, בשומרון . הר-שפי כותבת על הָדִיל, בחורה ערבייה שהפילה בחודש השני להריונה בגלל אבנים ש"יִדּוּ רַחְמָנִים בְּנֵי רַחְמָנִים / לְיַד שְׁכֶם" ( עמ' 27 ) . הר-שפי בוחרת לציין דווקא את הקִרבה לשכם אף שהאירוע קרה כנראה קרוב יותר לנתניה . היא הייתה יכולה לכתוב "בכבישי השומרון" או "ליד טולכרם" וכדומה . הבחירה דווקא בשכם מהדהדת את ההיסטוריה התנ"כית של העיר ואת מעשה שמעון ולוי . נַדְרים משכם, נישאר על ההר, על דרך האבות, ונגיע ל"לוּז", הלוא היא בית א-ל, שם חלם יעקב את חלום הסולם . כאן הר- שפי כותבת על מושג ה"מקום", שיש לו משמעות רבה בפרשיית סולם יעקב : "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם [ . . . ] וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה [ . . . ] וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵ-ל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה" ( בראשית כ"ח ) . הר-שפי בוחנת את הקשר האינטימי בין אדם ובין מקומו : "כָּל מָקוֹם שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת, אֲנִי פּוֹגַעַת / בַּמָּק...  אל הספר