מהו המקום שלך

8 | מעלה | גיליון 13 | אדר א׳ תשפ"ד | מרץ 2024 האיבוד — ומשקפת לנו מחזה אלים מאוד, רווי אכזבות, כאב ופחד . אנחנו ככל הנראה נשארים באותו מקום . ובזה יש משהו מאיים נורא . איבוד אִבּוּד חֲזָרָה עָלַי מֻרְעֶבֶת, לִגְבּוֹת חוֹבוֹת שֶׁל דִּין תּוֹרָה זַעֲקוֹתֶיהָ בַּנְּבוּאָה, הַזַּעַם גַּרְזִנִּים, הָאֱלֹהִים שֶׁלָּהּ אֶחָד הוּא הַנּוֹקֵם עַל כָּל הַשָּׁמַיִם שֶׁלָּקַחְתָּבִּגְנֵבָה אוֹר שֶׁלֹּא הָיָה בְּךָ, אוֹר שֶׁזָּרַח וְלֹא הָיָה עַל כָּל זִיּוּף אֱמֶת, עַל כָּל הַהֲזָיָה — הַשִּׁגָּעוֹן אִבּוּד חֲזָרָה עָלַי, כִּשְּׁפָה חֲלוֹמוֹתַי לְדִין תּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁרָצִיתִי לְעֵת עֶרֶב , לַחְזֹר — אַלִּים בְּךָ ( עמ׳ 14 ) ספרה של זרקא הזכיר לי מאוד את ספר הביכורים של יונה וולך, "דברים" ( עכשיו, 1966 ) . זרקא, כמו וולך, עוסקת במפגשים כואבים עם גברים ובדמויות מיתולוגיות, דרך תיאורים גרפיים . אלא שכאן הדמיון הזה מסתיים . ספרה השני של זרקא אינו מחדש תמטית או ואין בו את הרעננות הלשונית שבישרה יונה וולך בספר הביכורים שלה . הסיבה לכך פשוטה מאוד : זרקא לא מנסה לחדש . אפשר להבין את זה בשתי דרכים . מחד ...  אל הספר