28 | מעלה | גיליון 12 | כסלו תשפ"ד | דצמבר 2023 הליברלי, ומבקשת להעלות על נס את הקהילה – היהודית, בעיקר, במקרה המזרחי . למשל, במאמר על התנגדותם של אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים לשיתוף שחקנים ערבים בקבוצה, גיא אבוטבול-זלינגר מציג את שיח ה"טוהר" של אוהדי בית"ר הקיצוניים, המתנגדים ל"זיהום" של שורות הקבוצה בשחקנים ערבים ככזה ש"מבטא היגיון קהילתני ולא גזעני" ( עמ' 207 ) . זוהי טענה ששיח ליברלי לא יצ ליח לפענח או לקבל בטענה שג- זענות, גם מטעמים "קהילתניים" - לכאורה, היא גזענות ותו לא . גישה "פוסט-ליברלית" זו מופי עה ונדונה גם במאמר של עופר - סיטבון . סיטבון מבקש לאתגר את מודל הדמוקרטיה הליברלית הישראלי ולהציג לעומתה גישה כלכלית-חברתית "פוסט-ליבר לית" חלופית שמתבססת על אותו - רכיב "קהילתני" שמאפיין, לדידו, את המזרחים והמזרחיוּת . ואולם החשד שעולה למקרא הדברים הללו הוא שאותו "פוסט" שמק דים את המונח המתחדש, "פוסט-- ליברליזם", איננו מבטא אלא שאיפה לרגרסיה, לחזרה אל העו לם שבטרם התגבשות עקרונות - כבוד האדם וזכויות האדם . לא זו בלבד שהפלירטוט הזה עם הסנ טימנט הקהילתני מסתכן בהתמ- סרות לאידאולו...
אל הספר